כפיר, לוחם שאיבד את רגלו הימנית בקרב בסג'עייה לפני קרוב לשנה, לא ראה את הבית עוד הרבה לפני הפציעה.
הוא היה בעזה כמעט מהיום הראשון של המלחמה, כמעט ברצף.
מאז שנפצע, שהה כפיר בבית החולים. כל הזמן. יותר מחודש של מלחמה על החיים, בהרדמה מלאה. ומאז, המון עליות אבל גם לא מעט מורדות. רגעים קשים של פחד לצד מלחמה מתמדת עם נקודות אור של תקווה.
אבל קרן האור הגיעה השבוע, כשהוא סוף סוף יצא הביתה!
עד שבוע שעבר זה היה עדיין חלום רחוק. אי אפשר לצאת מבית החולים. אי אפשר לעזוב את האשפוז. אבל ביד שרה לא נתנו לכפיר לשקוע. ציוד אשפוז הבית הגיע עוד קודם, ועם הנכונית הוא עבר לאשפוז ביתי.
רק לחג השבועות!
שעות ספורות לפני החג הוא הגיע הביתה, מייד בצאת החג הוא חזר לבית החולים, אבל היממה הזו הייתה יממה של חסד. יממה מעצימה, קסומה. בשביל כפיר, בשביל הוריו, בשביל המשפחה כולה.
***
כמו כפיר, עוד חולים ומחלימים, לצד נכים ומוגבלי תנועה רבים, יכלו לחגוג את חג השבועות עם המשפחה בזכות יד שרה.
מאשדוד למשמר הירדן. מאלעד לאשקלון. מנתב"ג למלון הירושלמי ומבית החולים הביתה. מכל מקום לכל מקום, העיקר שבחג כולם ישמחו. ביחד.
