כבר כמעט שנה הם בבית, לבד, הסבים והסבתות שלנו. אנו כל כך רוצים לדאוג להם, להיות איתם – בדיוק בשביל זה הקימה יד שרה את “המרכז להפגת בדידות”, ונהגי הנכוניות אפילו לוקחים אותם לטיולים אישיים ומוגנים. זה נפלא, אבל זה לא זה. כשמדברים על חזרה לשיגרה, הם חייבים להיות הראשונים!  הבעיה, שללא מעט מהם אין אפשרות

שולחנות ההשאלה מוכפלים כדי לדאוג לריחוק מקסימלי. ציוד מוחזר אינו מתקבל. שירותי הקהילה העלולים לאתגר את ההדבקה נעצרו, ואגפי המינהל נסגרו עד להודעה החדשה. יד שרה מאבטחת את מתנדביה ומתמגנת כנדרש, אבל השירות רק מתוגבר. עכשיו צריכים אותנו יותר מתמיד! תעודת ‘שירות חיוני’ שהועברה לידי יד שרה, נועדה לאשרר את מה שברור לכולם; מדינת ישראל

מסכם המנכל את מבצע הייבוא הענק, את החורף הסוער ומתכונן לקראת קיץ שונה מתמיד, אך מלא עשייה ממש כמו תמיד משפחת יד שרה מוערכים מאוד, מועדים לשמחה!   היינו אמורים כעת לסכם את חגיגות הענק אותם כמעט קיימנו לרגל 45 שנות התנדבות, כבר הכל היה מוכן, ‘מנורה’ תרמו את ההיכל, רכבת ישראל את התחבורה, חברות

אורן שרעבי מפדואל, מכיר את העולם מלמעלה. בימים שבשגרה הוא עוטה את מדי הקברניט ומטיס בביטחה את נוסעיו במטוסי אל על מסביב לגלובוס. עכשיו, כשעשרות אלפי מטוסים מכל העולם מקורקעים, הוא בבית. הכי בבית בעולם. הוא, אישתו וילדיו מתנדבים בבית יד שרה ברעננה. אף אחד לא יודע מה יקרה, איש לא יכול להבטיח את מקום העבודה

כשהקומנדו הימי משלב ידיים עם ה”קומנדו האזרחי”. גם בשגרה, מהווה יד שרה את חוד החנית בבריאות הנשימתית. מתנדבי יד שרה משאילים מידי יום אלפי בלוני חמצן לכל דורש. רבבות מחוללי חמצן של יד שרה, בכל הגדלים, נמצאים בכל בית של מתקשי נשימה בישראל. עשרות פיתוחים מצילי חיים כבר יצאו ממעבדות הייצור הנשימתיות של יד שרה,

הילדים בבית, ה”לימודים מרחוק” לא ממש מצליחים להחליף את שגרת הלימודים, וזה בדיוק הזמן לצרף גם את הילדים למשפחת יד שרה. בתמונות המתוקות שהגיעו לפורטל, נראים ילדי משפחת דהרי כשהם מכינים עבור הסניפים את מארזי מדי-החום הדיגיטליים, אלו הנחטפים בכל מקום ומהווים בשורה של ממש. מימין, נראה יהודה רבינוביץ’, שהוא גם מתנדב פעיל בסניף עכו,