החופש לעשות טוב

מה עושים בחופש? ​החופש הגדול איתנו כבר שבוע, הילדים מבלים שמחים ומאושרים – מי בקייטנות ומי עם ההורים. ומה עם הנוער? אין ספק שהאתגר המרכזי של החופשה השנתית הוא בקרב בני הנעורים. איפה הם מסתובבים? היכן נכון וראוי שיעבירו את הזמן? השאלות האלו מציקות, התקופה הזו יכולה לפתח כל כך הרבה נסיונות. והזדמנויות! כן, החופש הוא

דורות של חסד

החופש הגדול כאן, כל כך קרוב. הילדים חוגגים את סיום שנת הלימודים וההורים מלווים בדריכות את הרגעים המרגשים בהם מצטיידים ילדיהם עם העמל השנתי אל ההתבגרות. החלוקה ידועה. המורים מסיימים לחנך – והתלמידים להתחנך. כלומר זו החלוקה כשלא מדובר על ילדים שרוח יד שרה מלווה אותם מהבית. כמו ישראל מאיר למשל. ישראל מאיר, נכדה של

פרס העיר למתנדב הצעיר

בפרס באר שבע לנוער מתנדב, זכו התלמידים היקרים שמתנדבים מכל הלב בטיפוח הגינה ובפעילות בשיקומון אין עוד מקום כזה, בו כל מי שרוצה לעזור יכול להשתלב. אין עוד מקום כזה, בו אפשרויות העזרה כה מגוונות, בו כל אחד יכול למצוא את המקום המיוחד רק לו. וכך, בתוך הפסיפס האנושי המגוון של מתנדבי יד שרה, מככבים

מחוללי חמצן ניידים, קלנועיות מתקפלות, כסאות גלגלים, הליכוני רולטור, מעלונים למדרגות. רשימת הציוד הרפואי הזו, לצד עשרות פריטי ציוד נוספים שיאפשרו למוגבלי התנועה להגיע במהירות למרחבים המוגנים, סופקו במהלך היום לסניפי יד שרה בדרום הארץ. שעות הכוננות לקראת התחממות הגיזרה מאז נורתה הרקטה מרצועת עזה, איפשרה למערכת השינוע של יד שרה להתארגן במהירות כדי לצייד

מרפאים את מערכת הבריאות

בתי חולים שובתים, רופאים זועמים, החולים במסדרון ומשרד הבריאות חסר אונים. ובמקום שהמערכת המוסדית מוגבלת, הלב והנשמה של יד שרה מספקים פיתרון מושלם. אשפוז הבית של יד שרה, ככה נהיים בריאים הביטו על התמונה, תמונה שצולמה בבית משפחת בעיני. תמונה כמעט אומנותית, תמונה המבטאת קונפליקט של ממש. מצד אחד, חדר אשפוז, כלומר לא משהו שמח.

ביד שרה נוהגים אחרת!

כשנהג מגלה שהנוסעים לא הגיעו, הוא מתאכזב. אבל ביד שרה נוהגים אחרת. כשנוהגים עם כל הלב, מצילים חיים. על הדרך. זו הייתה אמורה להיות נסיעה שגרתית.  יום חמישי בערב, נהג הנכונית קובי זיו צריך להסיע מוגבלת תנועה מהדירה המוגנת בו היא שוהה לאורך השבוע אל בית הוריה.  ההזמנה שגרתית, גם הנסיעה אמורה להיות כזו. האב

מטה השלג למען תושבי ירושלים

לפנות ערב, עוד קשה היה להאמין. נראה היה שהשלג המדובר לא באמת יגיע. אבל ככל שהלילה העמיק, ככל שהחושך הלילי נדחה מפני הלובן הרך, ברור היה שהוא כאן. יש שלג בירושלים. ​בדקות הראשונות של השלג, הוזעקו כונני החירום שבמטה השלג בבית יד שרה להצלת חייהם של עוברי אורח שנזקקו לסיוע רפואי. ההמשך היה הרבה יותר

"הכל נשאר במשפחה" והמסורת ממשיכה

ר' משה וחנה איצקוביץ ז"ל מנכ"ל יד שרה, מתוקף עמידתו בראש ארגון העזרה הגדול והמרכזי בישראל, לא יכול להיות רגשן. בכל רגע נתון, מצטברים על שולחנו מקרים מרגשים בהם הוא מטפל באמונה, מושיט יד באהבה, מה שאומר שכשהוא כן מתרגש, כשדמעה סוררת גולשת, מדובר במשהו גדול. וזה משהו גדול. משהו גדול בעיניו של מי שמלווה כל

בחזית העשייה

בסניפי בתי החולים, יכולים מתנדבי יד שרה לסייע למאושפזים להגיע הביתה. למען השליחות הנפלאה הזו, הגיעו המתנדבים מהדסה ומשערי צדק כדי להשתלם בעשייה השתלמות אינם הזמנים המועדפים על העובדים. למי יש כוח לבוא להרצאות, למי יש זמן להקדיש מחוץ לשעות העבודה. לא לחינם עושים מנהלי עובדים מאמצים כבירים כדי להפוך את ימי ההשתלמות לחוויתיים ומזמינים

Tagged under:

מה שמתנדב אחד יכול לעשות. כשבני המשפחה רואים את העשייה הבלתי פוסקת של המתנדב, טבעי שהם ירצו גם. אם הם לא יכולים להתנדב, הם יצטרפו למשפחת התורמים צביקה שלזינגר הוא מתנדב יקר ומוערך מאוד בסניף עפולה. כאחד מוותיקי המתנדבים, הפך שמו של צביקה למזוהה עם יד שרה. גם בעמק יזרעאל – אך מסתבר שגם במשפחה המורחבת. כשגיס של צביקה חגג את יום