עם הקמת יד שרה, הורה נשיאה הראשון מרן הגרח"פ שיינברג זצוק"ל, כי כדי לוודא שכספי התרומות מושגחות באופן הראוי ביותר יש לגבות דמי פיקדון על כל השאלה. כאשר התעוררה שאלה כי דמי הפיקדון עלולים להיחשב כהלוואה ובכך יגרם חשש ריבית בשימוש בציוד המושאל, פסק מרן זצ"ל כי אין מקום לחשש מכמה וכמה טעמים. 

בהמשך, כאשר השתנו הכללים הפיננסיים, ניהלה יד שרה תקנון ערבונות שהסיר כל חשש ריבית. כאשר השתנו שוב נהלי הבנקים, הוביל מרן הגר"נ קרליץ זצוק"ל הסדר ייחודי המעניק לכל שואל אחוז מסויים בחפץ המושאל בהתאם לדמי העירבון ובכך הופכים דמי הפיקדון לזכות שימוש. הפרטים בהסדר רבים ומהותיים, וניתן להעמיק בהבנתם באמצעות חוברת מיוחדת שהפיק אגף ההלכה.