השיעור הפרטי שהעניקה יד שרה למערכות הבריאות

“יום הכיפורים” של מערכת הבריאות מעולם לא היה קרוב יותר.

עכשיו, בין גל ראשון לגל שני של קורונה, כשההנהגה- הפוליטית והבריאותית – ממשיכה להתנהל – בעיקר תוך דאגה לעצמה ולא לאזרחים עליהם היא אמונה, הגיע הזמן לספר את הסיפור האמיתי ולהמחיש את גודל המחדל שהתרחש מאחורי הקלעים של ניהול המשבר הבריאותי.

נכון, ממשלת ישראל ניסתה לפעול בנחישות.

האזרחים שילמו, ועוד ישלמו זמן רב, מחיר אישי וכלכלי כמעט בלתי נתפס בשל ההגבלות והסגרים. אך עדיין, למרות כל אלה, יודעי דבר ראו בזמן אמת כיצד מערכת הבריאות כמעט והתרסקה לרסיסים. הנבואות האפוקליפטיות ומסע ההפחדה המטורף שבו לקחה חלק גם צמרת משרד הבריאות, לא התממשו. אלא שזה לא פוטר אותנו מלשאול בקול רם – כיצד זה קרה? ומדוע מערכת הבריאות לא קרסה כפי שחזו רואי השחורות?

התשובה מפתיעה מאוד והיא מורכבת משתי מילים: המערך האזרחי.

זה לא קרה בזכות משרד הבריאות ופקידיו, גם לא בזכות סוכני המוסד האמיצים והחסונים שנשלחו לגנוב ציוד רפואי ברחבי תבל. היו אלה ארגונים אזרחיים-לא ממשלתיים, שאינם כפופים למסגרות ביורוקרטיות. הם, ולא אף אחד אחר, היו אלה שהסיטו את הספינה רגע לפני ההתנגשות בקרחון.

אני רוצה לחשוף בפני הקוראים את תרומתו המכרעת של אחד הארגונים האלה: יד שרה. ארגון החסד שרובנו מכירים, וטועים לראות בו רק מקום עם אנשים חביבים שמשאילים כיסאות גלגלים או קביים. אנשי יד שרה נרתמו באופן מיידי ובאמצעות מספר פעולות הרואיות, הצליחו לסייע למערכת הבריאות באופן דרמטי.

הנה נתון מבהיל שרובכם לא נחשפתם אליו: 2,800 חולי קורונה קיבלו מיד שרה את כל האמצעים להם היו זקוקים כדי לעבור את המחלה בבית ולהחלים מבלי להגיע לבתי החולים העמוסים. וכך, על חשבונה הפרטי ובאמצעות תרומות שגייסה מהציבור הרחב (ועם אפס סיוע או עידוד מהמדינה), הנחיתה יד שרה בארץ מטוסים עמוסי ציוד רפואי שחולק תוך ימים ספורים לאותם 2,800 חולים.

מדובר בציוד רפואי מיובא בשווי כולל של עשרות מיליוני שקלים, שכלל בעיקר ציוד נשימתי מציל חיים: 5,000 מחוללי חמצן, 220 מכונות הנשמה, 10,000 בלוני חמצן ועוד, זאת לצד ציוד בסיסי שאפשר להמוני החולים להישאר בבית. כתוצאה מכך נמנע העומס האדיר בבתי החולים, אותו עומס שעמד בבסיסן של הנבואות השחורות ומסיבות העיתונאים המבוהלות.

מספיק להיזכר בתמונות מאיטליה או מניו-יורק כדי להבין את עוצמת הקטסטרופה שנמנעה כאן. 2,800 חולי קורונה במסדרונות בתי החולים בישראל היו משנים את התמונה ומכניסים את כולנו לתרחישי קיצון מסוכנים.

וכאילו שזה לא מספיק, במקביל להטסת הציוד מחו”ל, תגברה יד שרה את חדר המיון שהיא מפעילה במתכונת מוגברת, למניעת אשפוזים נוספים שאינם קשורים לקורונה. במאמץ אדיר של אלפי המתנדבים של הארגון, יד שרה הנשימה את מחדלי המדינה, הלכה למעשה, וסיפקה חמצן של ממש למערכת הבריאות. כל זאת מבלי שממשלת ישראל אפילו מודעת לכך. 

הסיבה המרכזית בגינה אני חש צורך לחשוף את המידע הזה בפומבי, איננה קשורה לצורך של יד שרה בפרסום. הארגון המדהים הזה שהקים הרב אורי לופוליאנסקי, פועל  כבר ארבעה וחצי עשורים, גם בסתר וללא קבלת קרדיט, מתוך תחושת שליחות אמיתית. אלא שהפעם, יש צורך חיוני להציף את ההתרחשויות בזמן אמת, על מנת שנוכל להיערך באופן רציני לגל השני, או השלישי חלילה, שייתכן ויפקוד אותנו בחורף הקרוב.

פשיטת הרגל המוסרית הזו, בה ארגון מתנדבים של עמותה שאיננה מתוקצבת על ידי המדינה, מחליף את הממשלה ומציל את המצב, מדהימה ומפחידה בו זמנית.

מערכת הבריאות חייבת להיערך ברצינות ולשם כך עליה להיות מתוקצבת בהתאם. הממשלה, ובייחוד שר הבריאות החדש, חייבים להבין שאם ההתנהלות הרשלנית שאפיינה את הגל הראשון לא תוחלף בטיפול יעיל ואחראי התואם את הצרכים האמיתיים, יד שרה לא תוכל לחולל שוב נסים עבורם.

בתוך כך, בימים של משבר כלכלי חסר תקדים, העובדה שלמעלה מ-24 אלף ישראלים תרמו 13 מיליון שקל ליד שרה בקמפיין מימון המונים, מעוררת השראה ומרחיבה את הלב, אך היא מהווה גם אות קין על מצחה של הממשלה. בעולם מתוקן, הממשלה דואגת לאזרחיה, ולא ההיפך. היד שצריכה להוציא מהכיס את המימון הראוי איננה יד שרה, אלא ידה של הממשלה.

המבחן הבא כבר מעבר לפינה. כדאי מאוד שהפעם הממשלה לא תזדקק לשיעורים פרטיים.