“שלום לקוראי חדשות יד שרה. שמי אביגיל בן נון, נולדתי בבלגיה. אני ניצולת שואה וזכיתי לעלות לארץ בשנת 1949. לאחר הולדת הילד השלישי הרגשתי אושר עילאי ונכנסתי לפחד של איך כל האושר הזה מגיע אלי? במה זכיתי לשרוד ולקבל אושר כזה? זה הביא אותי להחלטה לצאת להתנדבות לתרום ולעזור”.
הציטוט הזה, קטע משיחה אותה העניקה המתנדבת הותיקה והמסורה גב’ אביגיל בן נון ע”ה, מבטא את המבט של מי שליוותה את הסניף בנווה צוף מיומו הראשון. מאז הקימו גאולה וניסים אמיתי את הסניף ביישוב, הייתה גב’ בן נון הרוח החיה בו. מכל הלב נרתמה ותרמה לפיתוחו ומי שניהלה את האיזור עשרות שנים גב’ אלישבע פרינץ, מספידה בערגה את מי שהייתה “אשה מדהימה ומתנדבת מסורה שיש כל כך הרבה ללמוד ממנה”.
גב’ בן נון הלכה לעולמה ביום שני (י”ח אלול תש”פ 7/9/2020) וגב’ פרינץ מספרת שכל עוד יכלה לצאת מביתה, למרות גילה המופלג ולמרות מחלת הסרטן שהתגלתה בגופה לפני שלוש שנים, לא פסקה מהתנדבותה הקבועה בסניף. גב’ פרינץ נזכרת שכזו הייתה המנוחה ע”ה תמיד. גם כשביתה הוצת ונשרף כליל, אפילו כשהתברר ששרידי הזכרונות שנותרו לה מאימה ז”ל כלו בעשן, המשיכה לשמור על מצב רוח מרומם.
מנהלת הסניף המסורה, גב’ גאולה אמיתי, רשמה שורות הערכה לדמותה של המתנדבת המסורה שליוותה אותה ואת הסניף מיומו הראשון, כבר למעלה מעשרים שנה ברציפות:
“יום עצוב וקשה לי היום. יום שבו אביגיל בן נון עזבה אותנו והלכה לעולם שכולו טוב.
אביגייל הייתה אשת חסד ואשת רוח שהטביעה את חותמה בכל מקום שרגלה דרכה בו, וקטנה היריעה לכתוב את כל הטוב והאור שפיזרה בעולם.
אביגייל התנדבה ביד שרה בסניף נוה צוף מאז נוסד סניף יד שרה לפני יותר מעשרים שנה.
היא קיבלה כל פונה לסניף במאור פנים ושמחה לשרתו באהבה והקרינה תמיד חום והקשבה.
היא התנדבה לכל משימה בסניף ושמחה לעשות יותר ממה שהתבקשה. טרחה לסדר לנקות להוסיף זר פרחים ולטפח את הסניף כאילו היה ביתה.
אביגייל הייתה לא רק מתנדבת אלא חברה טובה לכל מי שהכירה.
אביגייל הייתה ניצולת שואה שעלתה בשנת 1949 לארץ.
אחרי ששרדה את השואה הייתה ממקימי נוה צוף.
אביגייל הייתה דמות מופת והשראה לעולם .
יהי זכרה ברוך!”
קרדיט תמונת רחפן נוה צוף הא בהא טליה ויקיפדיה