ניצול שואה בן 92: “בזכות ההתנדבות אני חי” כאות הוקרה על פעילותו של יחזקאל הרמן (92), ניצול שואה והמתנדב המבוגר ביותר בארגון “יד שרה” הוא קיבל חנוכייה שהורכבה מחלקי כיסאות גלגלים, כיסאות אותם נהג לתקן מדי יום בשנים האחרונות. “אם הייתי נשאר בבית הייתי נרקב”, הוא מסביר ynet פורסם: 16.12.20 , 11:29 יחזקאל הרמן, ניצול שואה

את המכתב הכל כך מרגש, קיבלנו בתודה ממלכה לבנטל רכזת המתנדבים של הפרוייקט הנפלא סיפורי חיים. מלכה מספרת על המתנדב שלום פולק  היקר, שהגיע לביקורי בית שיצרו סיפור חיים נפלא. הקשר היה חם ומועיל במיוחד, והוא נמשך חמש וחצי שנים! ימים ספורים לפני פטירתו,  התקשר ירמיהו, אליו הגיע שלום כמתנדב יד שרה, כדי להיפרד. ירמיהו סיפר לשלום שימיו ספורים והוא

“אני רוצה לומר תודה ענקית למלאכים מיד שרה. מלאכי חיים, שבזכותם שרדתי את הקורונה. כשהרגשתי את המצוקה הנשימתית, התקשרתי ליד שרה, הסברתי שאין לי שום אפשרות לצאת מן הבית וביקשתי שישלחו לו בלון חמצן. בטלפון אמרו לי שאין אפשרות לשלוח חמצן, שחייבים לקבל הדרכה מסודרת, אבל עניתי שאין לי שום ברירה ושאני יודעת איך להשתמש

מתנדבי סניף אשדוד, העומדים כעת לפני כניסתם למרכז האיזורי הענק (הדמיית הבניין בתמונה), זכו לקראת סוף השנה להכרת תושבי העיר כשזכו באות “אנשי השנה” של המקומון ‘אשדוד השבוע‘. במקומון התפרסמה סקירה מיוחדת על פועלם של מתנדבי יד שרה באשדוד והרי היא לפניכם. הכתבה כולה, עם התמונות, מועתקת כאן מהידיעה במקומון האשדודי; מי לא נזקק לפחות פעם

מה זה “יד שרה” בעצם? מי לא מכיר את השאלה הזו, שאלה שנשאלת על ידי כל ישראלי שמגלה פתאום שמתנדבי יד שרה עושים עוד כל כך הרבה דברים. הרבה יותר משיכול היה לשער. אז מה זה יד שרה? איזו כותרת אפשר לתת לשירותי הסיוע שהמתנדבים מעניקים? אין כותרת כזו, כי מתנדבי יד שרה פשוט מעניקים.

“שלום לקוראי חדשות יד שרה. שמי אביגיל בן נון, נולדתי בבלגיה. אני ניצולת שואה וזכיתי לעלות לארץ בשנת 1949. לאחר הולדת הילד השלישי הרגשתי אושר עילאי ונכנסתי לפחד של איך כל האושר הזה מגיע אלי? במה זכיתי לשרוד ולקבל אושר כזה? זה הביא אותי להחלטה לצאת להתנדבות לתרום ולעזור”. הציטוט הזה, קטע משיחה אותה העניקה

“כששובצתי ל”יד שרה” חשבתי שזהו סוג של בית אבות . כשהתחלתי לעבוד ראיתי שזה משהו אחר לגמרי, רוב העבודה עם אוכלוסייה מבוגרת שהם בעצמם מתנדבים ברובם. נחשפתי לאוכלוסייה מבוגרת שלא הכרתי קודם, נפתחתי לתרבות שונה אני מרגיש שהעבודה תרמה לי באופן אישי – יש לי יותר אמפתיה למבוגרים ואני רואה אותם באור שונה מבעבר. כמובן

רק לא מזמן, חגגו מתנדבי יד שרה בבית שמש את יום הולדתה ה-100. זו הייתה חגיגה מיוחדת, חגיגה למי שהפכה לסמל החי של יד שרה בבית שמש. חגיגה של ציון 20 שנות התנדבות פעילה ונמרצת. עכשיו, אחרי מיטתה של גב’ חוה אלדר ז”ל נשאר כל כך הרבה ללמוד – ולהתגעגע. להתגעגע לחיוך שלא מש לעולם מהפנים. להתגעגע

נהגי ה’נכוניות’ של יד שרה, נחשפים בכל יום לסיפורים אנושיים מרגשים. הסיפורים האלה מחממים את הלב, נותנים להם את הכח לעוד יום של נתינה מכל הלב, אך בדרך כלל נשארים איתם. הם הרי לא ירוצו לספר על כל הטוב שהם עושים. המכתבים, שמגיעים מפעם לפעם, הם שמספרים את הסיפור. את סיפורם של נהגי הנכוניות המקסימים