יש בישראל הרבה מאוד אנשים טובים, בזה אין ספק. תביטו ימינה ושמאלה, רובם טובים. ובכל זאת, דווקא ישראל ידועה כספקית שירותים לא מזמינה. תיירים מתלוננים על ‘עוקץ’ מנהגי מוניות, קשישים מגיעים בקביעות ל’יד ריבה’ עם סיפורי עושק עצובים מטכנאים ומוכרים. אז מה קורה פה? זו כנראה שאלה פסיכולוגית לא פשוטה. איך מקבץ של אנשים טובים, עובר למקבץ של ספקי שירות שהטוב שלהם לא ניכר כל כך. אסור להכליל, אין ספק שיש גם נהגים מצוינים וטכנאים ישרים. ובכל זאת… מהמקום הזה, אפשר להבין את ההפתעה החוזרת על עצמה בכל מפגש ראשוני של אלו הזקוקים להסעות עם נהגי הנכוניות של יד שרה. אלו המגיעים עם טוב הלב שלהם אל השירות. אלו שלא רק שלא מאפסנים את הלב עם תחילת המשמרת אלא גם מעשירים את רוחם הטובה באינסוף נתינה, אחריות ואכפתיות. כך בדיוק הרגישה לילי ד. כשהכירה את הנהג היקר נמרוד. הוא הגיע לביתה בכפר סבא כדי להסיע את בעלה, המשתקם מאירוע מוחי אותו עבר לאחרונה, ל’בית לוינשטיין’ ברעננה הסמוכה. כשפנתה למוקד הנכוניות, ביקשה לילי הסעה אל בית החולים, אך מאחר שלא ידעה מתי יוכל בעלה לשוב מהביקור ברעננה, לא אושרה לה נסיעה חזור. ובכל זאת, רגע לפני שירדה, הבינה שמדובר בביקור קצרצר. בעוד כמה דקות כבר תהיה בחוץ. ואז מה? איך הם יסתדרו עם כסא הגלגלים? אי אפשר להזמין נכונית מהרגע להרגע, לנהגים יש סדר יום צפוף ומסודר מאוד. אי אפשר גם להשתמש בתחבורה אחרת במצב הזה. הם היו מוטרדים, בני הזוג, אבל הנהג האכפתי והרגיש עשה הכל כדי להרגיע. יש לו רבע שעה לצאת מרעננה כדי להגיע אל הכתובת הבאה. הוא כמובן לא יאחר לנסיעה הבאה, גם שם מדובר במוגבלי תנועה שחייבים להיות אצלם בדיוק בזמן, אבל מי אמר שאי אפשר להספיק בתוך רבע שעה? נמרוד המתין בסבלנות, והסיע את בני הזוג חזרה לכפר סבא כשכך מספיק הוא בדיוק את הנסיעה הבאה שלו. ולילי? היא לא הפסיקה להודות! היא כל כך רצתה לתת ‘טיפ’, אבל נמרוד כמובן לא הסכים בשום אופן. אז היא שלחה את תודתה ליד שרה: “אני מבקשת להודות מעומק הלב לנהג נמרוד על הלב הרחב והנכונות לעזור. זה ממש לא מובן מאליו! תבורכו שאתם מעסיקים אנשים מופלאים כאלה!” |
[…] של יד שרה, נחשפים בכל יום לסיפורים אנושיים מרגשים. הסיפורים האלה מחממים את הלב, נותנים להם את הכח לעוד יום של נתינה […]