אחרי מאה סניפים, כבר הפסקנו לספור. יד שרה יש בכל מקום וזהו. בכל עיר, בכל בית חולים, בכל מקום שצריך יש את יד שרה. אבל יש מקומות שלא חלמנו שיש את יד שרה, יש מקומות שלא חלמנו שצריך.
על מקום כזה מספרת אחת המתנדבות:
הלכתי היום לביקור, במקום לא קובנציונלי – לכלא!
ליוויתי אשה מבוגרת ומוגבלת לביקור במקום הלא נעים הזה. לא נעים, אבל גם שם יש אנשים שמחכים שיבקרו אותם. גם שם יש אנשים שמתגעגעים אליהם.
האשה נעזרת בהליכון, והדרך במבוכי חצרות הכלא היתה ארוכה. היה חם, והיא התקשתה מאד.
אחד הסוהרים שליווה אותנו, אמר לנו שחבל שלא תאמנו איתם, יש להם כסא גלגלים למקרים כאלו.
שאלנו אותו אם אפשר עדיין להשיג. בהתחלה אמר שלא, ולאחר שביקשנו שוב, טרח ויגע והביא כסא, לא סתם כסא גלגלים, אלא כסא גלגלים עם המדבקה המוכרת, יד שרה מכל הלב!
הרווחה שזה הביא לקשישה ולנו, אינה ניתנת לשיעור!
יד שרה, מכל הלב, בכל מקום!
(רציתי מאד לצלם, יחד עם גדרות התיל וכו’, אבל הטלפון הנייד נלקח מאתנו לפני הביקור. ואמצעי צילום כמובן אין שם)