את האתרים המודרניים, בכל העולם, מתכננים כך שיותאמו לנכים. אפילו את האתרים ההיסטוריים, כשמכשירים דרכי גישה חדשות, לוקחים בחשבון את הנכים. בכל מקום, חוץ מהערים העתיקות. שם, אין כניסה לנכים.
בונציה או ברומא, אפילו בלונדון העתיקה, איש לא חושב להכשיר דרכי גישה לנכים. זה בלתי אפשרי. העיר עתיקה כל כך, בוניה לא תכננו אותה כנגישה לרתוקים לכסא גלגלים, ואף אחד לא יעז לשנות את התוואי העתיק.
מהבחינה הזו, חוללה ירושלים היסטוריה.
בניגוד לדעת אנשי המקצוע, הוביל ראש העיר דאז, הרב אורי לופוליאנסקי, מהפך תכנוני בשבילי העיר העתיקה. הוא יזם את התוכנית ההיסטורית, למרות שמאז ומתמיד התנגדו תושבי העיר העתיקה לכל שיפוץ במקום. ראש העיר פעל לשכנע את נציגי התושבים בנחיצות הכשרת התוואי והכניסות לאתרי התיירות לנכים, ובמקביל ליווה באופן אינטנסיבי את הגשת התוכניות ואישורם במשרדי הממשלה תוך שהוא מגייס סכום עתק בן עשרות מיליונים שהוקדש לנושא.
העבודות, שהתנהלו בצורה איטית ורגישה במיוחד, הסתיימו רק כעת, למעלה מעשור לאחר שהחלו, ומתנדבי בית הספר להכשרת מדריכי טיולים של יד שרה הובילו את המדריכים להיכרות עם העיר העתיקה, אשר לראשונה בהיסטוריה מונגשת גם לתיירים המרותקים לכסאות גלגלים.