דום נשימה בשינה
צירוף המילים 'דום נשימה בשינה' נשמע מפחיד ודרמטי, וכמו שנלמד בהמשך גם עלול להוביל למצבים מסוכנים, בפועל מדובר בתופעה מאוד נפוצה שמרבית הסובלים ממנה אפילו לא מודעים לכך. ההערכות מדברות על בין 2 ל-6 אחוז מהאוכלוסייה שסובלים מהתופעה. התופעה כל כך שכיחה שמבחינת הרפואה המודרנית עד 5 מקרים של דום נשימה בשעת שינה אחת עדיין נחשב בגדר הנורמלי. הבעיה מתחילה כששכיחות האירועים עולה ובמקרים קשים היא יכולה להגיע למאות הפסקות כאלה שחלקן כוללות דום נשימה של מעל לעשר שניות.
מה זה בעצם 'דום נשימה בשינה'?
דום נשימה בשינה זו הפסקה זמנית של הנשימה במהלך השינה. יש כמה גורמים אפשריים לתופעה. בחלק קטן מהמקרים מדובר על בעיה בגירויים ששולח מרכז השינה במוח – מקרים יחסית נדירים אלו נקראים 'דום נשימה מרכזי'. אבל הסיבה השכיחה ביותר לתופעה נקראת 'דום נשימה חסימתי' שנגרם מהיחלשות 'שרירי הבליעה' המתבטאת בצניחה של בסיס הלשון והחך, שחוסמת את מעבר האוויר לריאות ויוצרת 'הפסקת נשימה' זמנית, שכמעט מיד יוצרת תגובת שרשרת – רמת החמצן בדם יורדת ומערכות ההתרעה של הגוף מופעלות.
הנה תרשים שמתאר את התופעה – שימו לב למצב התקין והלא תקין של שרירי הלוע:
התוצאה מבחינת מי שסובל מהתופעה היא סוג של 'התעוררות' שגורמת להסרת החסימה וחידוש הנשימה. התופעה הזו נפוצה יותר אצל גברים ומתגברת בגיל מבוגר. כשהפעולה הזו מתרחשת בתדירות גבוהה התוצאה היא בשלב הראשון פשוט עייפות כרונית. בשלב השני והארוך ההשלכות של 'דום נשימה בשינה' יותר מסוכנות, והתופעה ידועה כזרז של מחלות לב, לחץ דם גבוה ואירועי מוח. בנוסף, היא פוגעת ומובילה לבעיות בניהול החיים השוטף כמו עצבנות ואפילו פגיעה בתפקוד המיני.
חשוב לאבחן את הבעיה
כאמור, מרבית הסובלים מהבעיה לא מודעים לקיומה במהלך שנים ארוכות בהן התפקוד היומי שלהם נפגע ומתעוררות בעיות רפואיות חדשות, שהתופעה מהווה זרז בהתפתחות שלהן. השלב הראשון בהתמודדות הוא אבחון. אבל מה הם הסימנים שבכלל יובילו אותנו לבירור רפואי? הפרעות שינה עשויות לתעתע כי מי שסובל מהן לא תמיד מודע לסיטואציה. עייפות כרונית בלתי מוסברת לאורך ימים ושבועות היא אינדיקציה בולטת, בנוסף אנשים שסובלים מ'דום נשימה בשינה' נוטים לנחור הרבה במהלך השינה (נחירה היא לרוב פועל יוצא של חסימה חלקית בדרכי האוויר). חשוב לציין שלא כל מי שנוחר סובל מ'דום נשימה בשינה' אבל אם בן או בת הזוג מעידים שהנחירות גברו ובמקביל מופיעה עייפות כרונית מומלץ לערוך בירור רפואי.
בדרך כלל הדרך לאבחון הבעיה עוברת ב'מעבדת שינה', אליה תגיעו עם הפניה שנתן רופא המשפחה או הרופא המומחה אליו פניתם. 'מעבדת שינה' היא קליניקה שמיועדת לבדוק הפרעות שינה – בפועל, מדובר בחדר נעים עם מיטה נוחה ומה שהנבדק צריך לעשות זה פשוט לישון. ההבדל היחיד הוא שבמעבדת השינה הוא מחובר למוניטורים שמנטרים את מהלך הנשימה שלו ומתעדים כל 'דום נשימה', מתי הוא הופיע ולמשך כמה שניות הופסקה הנשימה. אחרי לילה במעבדת שינה הרופא יוכל לקבל תמונה יותר מדויקת, לאשש או להזים את החשד ל'דום נשימה בשינה' ולקבוע את דרגת ההפרעה (קלה, בינונית או חריפה).
כמה גישות טיפוליות
אחרי שאובחנה הבעיה אפשר לגשת לטיפול. הרפואה הקונבנציונלית מכירה כמה גישות טיפוליות להתמודדות עם התופעה של 'דום נשימה בשינה', נסקור כאן את המרכזיות שבהן. לפני שבוחרים את הגישה הטיפולית צריך לברר מה הסיבה לחסימה, לפעמים יש סיבה פיזיולוגית מובחנת לחסימה כמו מחיצה או פוליפים בחלל האף, שקדים מוגדלים או גידול. במקרים כאלה ניתן לבצע פעולה כירורגית, להסיר באופן פיזי את החסימה ולהסדיר את נתיב האוויר.
הפרקטיקה הכירורגית תיבחר בהתאם לדיאגנוזה הספציפית של כל מטופל. בשנים האחרונות התקדמה מאוד פרקטיקת הכירורגיה הלפרוסקופית והרובוטית והיא מציעה פתרונות חדשניים גם באספקט הזה כמו, למשל, פרוצדורה של ניתוח רובוטי שנעזר בסיב אופטי, שמוחדר דרך האף של המנותח ומאפשר כריתה מדויקת של שקדים מוגדלים, באופן שמצמצם מאוד פגיעה ברקמות.
למרות ההתקדמות בטכניקות הכירורגיות, ניתוח הוא תמיד פעולה חודרנית פולשנית שכרוכה בטראומה לרקמות ודורשת פרק החלמה ארוך יחסית (בעיקר בניתוחים באזור רגיש כמו חלל הפה). בנוסף, בכל אקט כירורגי קיים פתח לסיבוכים, לכן הרבה פעמים רופאים לא ממהרים להציע התערבות כירורגית לפני שממצים דרכי פעולה פחות פולשניות ואגרסיביות.
שינוי באורח החיים
לפעמים כשאין ממצא פיזיולוגי מובהק של חסימה, 'דום נשימה בשינה' מיוחס למחלת רקע אחרת. למשל, סוכרת או השמנת יתר. במקרים כאלה התרופה הכי טובה היא שינוי באורח החיים, בדגש על תזונה נכונה יותר. פעמים רבות אחרי שאדם יפחית ממשקלו או יגיע לאיזון של רמת הסוכר בדם, גם תופעת 'דום נשימה בשינה' תצטמצם מאוד ולעתים תחלוף מעצמה.
החיסרון בגישה הזו הוא שהפחתה של משקל אינה תמיד משימה קלה והיא דורשת שינוי מהותי באורח החיים. זה דורש תעצומות נפש שלא תמיד זמינות כשהצורך עולה ומדובר בתהליך ארוך וסיזיפי. היתרון בגישה קשור בכך שהוא מתמודד עם הבעיה ולא מתמקד רק בסימפטומים. וכמובן, להפחתה במשקל מגוון גדול של תועלות בריאותיות (וחברתיות) החורגות בהרבה מתופעת 'דום הנשימה בשינה' – מאחר שבמאמר זה אנו לא מתמקדים בבעיות אלה, זה הזמן להציג עוד כמה פתרונות בהן נעזרת הרפואה המודרנית להתמודד עם הבעיה.
התקן לקידום לסת
התקן לקידום הלסת הוא מתקן דנטלי שתוקף את הבעיה באופן מאוד פשוט. הרציונל של ההתקן כמעט פרימיטיבי. מדובר בהתקן פלסטי שמשמש קב שדוחף קדימה את הלסת התחתונה, שבתורה מושכת עמה את בסיס הלשון, וכך נתיב האוויר נותר פתוח. למרות שמאז ראשית המאה העשרים נעשו ניסיונות עם התקנים דומים, רק במילניום הנוכחי ההתקן הזה גובש כחלק משיטת טיפול רחבה וקיבל אישור קליני. מדובר במקרה של שיתוף פעולה בין חוקרים מתחום הרפואה הכללית לחוקרים בתחום רפואת השיניים. למרות שההתקן לא קשור לבריאות השן, הידע של רופאי השיניים באנטומיה של חלל הפה וניסיונם בפיתוח התקנים דנטליים סייע מאוד בפיתוח המכשיר.
היום יותר ויותר רופאים רואים בהתקן לקידום לסת תחליף ראוי להתערבות כירורגית ולמכשיר ה-CPAP שתכף נסקור. השימוש בו פשוט יחסית ובהרבה מקרים הוא עושה את העבודה על הצד הטוב ביותר, חרף העובדה שהוא מראש נועד לטפל רק בסימפטומים ולא בשורש הבעיה.
CPAP הן ראשי תיבות של – Continuous positive airway pressure או בתרגום חופשי לעברית: מעבר אוויר עם לחץ חיובי מתמשך. כבר כמה עשורים שמכשיר זה עומד בחזית המאבק ב'דום נשימה בשינה' והוא מהווה גם היום הפתרון היעיל והזמין ביותר שהרפואה המודרנית מציעה לסובלים מהתופעה. מכשיר הסיפאפ לא נועד לטפל במקור הבעיה אלא להבטיח מעבר חופשי של אוויר שימנע את החסימה שמביאה למצב של 'דום נשימה בשינה'. מהבחינה הזו הרציונל של מכשיר הסיפאפ לא נורא שונה מזה של ההתקן לקידום הלסת, האופן בו הוא משיג את היעד הזה הרבה יותר מתוחכם.
הסיפאפ מזרים אוויר דרך מסכה אל מערכת הנשימה ומייצר לחץ אוויר קבוע שמשאיר את דרכי האוויר פתוחות ובכך נמנעת תופעת 'דום נשימה בשינה'. למרות שהמכשיר מאוד יעיל הוא דורש מהמטופל תקופת הסתגלות – המסכה והצינורית שמזרימה אוויר דרך האף עלולות להקשות על השימוש בסיפאפ וחלק מהמטופלים לא מצליחים להסתגל. ועדיין, עבור רוב הסובלים מ'דום נשימה בשינה' הסיפאפ הוא היום הפתרון הכי מהיר ומיידי שהרפואה המודרנית יודעת להציע
.
על רקע זה כדאי לציין שקיימים בשוק דגמים רבים ושונים של מכשירי סיפאפ, והדור החדש של המכשירים הרבה יותר נוח וידידותי למשתמשים, ובחלקם אפשר אפילו לשלוט על אספקטים כמו לחות או טמפרטורת זרם האוויר הקבוע שהוא מייצר.
איפה משיגים את מכשיר הסיפאפ?
בגלל ריבוי הדגמים והרגישות של כל מטופל עדיף לבדוק ולהתייעץ עם הרופא המטפל לפני שרוכשים מכשיר. חשוב לשים לב שפער המחירים בין המכשירים גדול ויכול לנוע מכמה מאות שקלים לדגם פשוט ליותר מחמשת אלפים שקלים בדגמים המיוחדים. ישנן קופות חולים מעניקות החזר מסוים על קניית מכשיר סיפאפ ולכן חשוב לפנות לנציג הקופה ולבדוק מה התנאים שהיא מציבה (סוג מכשיר או ספק מסוים) לפני הרכישה. גם אצלנו יד שרה מספקת מגוון רחב של מכשירי סיפאפ ואתם מוזמנים להתייעץ עם נציגינו ולקבל מידע ישיר
אני משתמש 30 שנה במכשירי סיפאפ, כל פעם שרכשתי אחד חדש את הישן תרמתי ליד שרה, את האחרון עמדתי למסור ליד שרה אלא שבא אלי סוחר במכשירי סיפאפ ואמר לי שהוא רוצה לתת אותו לנצרכים, תוך כדי זה שהוא השמיץ את יד שרה, נתתי לו תוך מחשבה שהוא עושה מצווה, אלה שאחרי זמן קצר ראיתי שהוא פרסם אותו למכירה. מאז אני מכה על חטא שהייתי תמים.
ובכל זאת מצאתי גם אנשים הגונים בפורום CPAP חדש http://www.forumcpap.co.il שכולו מבוסס על התנדבות ומשתמשי סיפאפ ותיקים וחדשים שעוזרים אחד לשני. http://www.forumcpap.co.il הזהרו מפורומים של סוחרים אשר משמש אותם פלטפורמה מסחרית ולא מצהירים על כך ובזה מנצלים משתמשים חדשים תמימים.